כיצד נפיק את המרב מהפגישה עם הסוכן או היועץ אשר מטפל בחיסכון הפנסיוני שלנו
חלק ניכר מהחוסכים לפנסיה בישראל מטופלים על ידי סוכנים או יועצים. אחת לתקופה נפגש החוסך עם הסוכן או היועץ המטפלים בו. איזה מידע כדאי לאסוף לקראת הפגישה? מהם הדברים שחשוב להעלות בפגישה כזו? איך הופכים את הפגישה לבעלת ערך? על כך ועוד בטור שלפנינו.
מה להביא לפגישה?
כל מסמך שיש בו חשיבות לחיסכון הקיים, כגון דוחות תקופתיים ותלושי שכר. בחלק מהמקרים נדרשת תעודה מזהה.
כמה חסכתי?
בדיקה זו מתמקדת בגובה הסכומים העומדים לרשותי במועד הפגישה. אצל חוסכים שכירים החיסכון מתחלק בין תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים, כולל פיצויים ממעסיקים קודמים. בזמן הפגישה מומלץ לבדוק את מעמדם של פיצויים אלו - האם הם פטורים ממס? האם יועדו לרצפים למיניהם? כדאי מאוד לשים לב שהפיצויים ממעסיקים קודמים "צבועים" בצבע כלשהו, ולא מופיעים תחת סטטוס של פיצויים "דחויים" (פיצויים שלא הוגדרו במדויק בעת סיום העבודה).
אצל עצמאיים החיסכון מורכב מתגמולים בלבד וכאן הבדיקה קלה.
האם החיסכון מנוהל ברמת הסיכון המתאימה לי?
בחלק מתכניות הפנסיה ניתן להתאים את מסלול ההשקעות לרמת הסיכון המועדפת על החוסך. למרות זאת רוב הכספים נמצאים (עדיין) במסלולי ברירת המחדל. בפגישה חשוב להבין האם ניתן לבצע התאמה כזו ולשקול את התאמת המסלול בתכנית.
האם קיימת רציפות תשלומים?
בתכניות פעילות יצפה החוסך לראות רציפות של התשלומים. הדבר ניתן לבדיקה בדוחות התקופתיים שנשלחים אלינו על ידי הגופים המנהלים את תכניות הפנסיה שלנו, ולאו דווקא בפגישה. בהקשר זה נציין, כי הגופים המוסדיים - חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות הגמל - מחויבים להתריע בפני החוסך על פגיעה ברציפות זו.
בפגישה מומלץ לבדוק שיש התאמה בין ההפקדות המופיעות בתלוש השכר לבין סך התכניות של החוסך.
האם אני מנצל נכון את הטבות המס על החיסכון הפנסיוני?
רוב השכירים לא מודעים לשאלה זו, היות שהם נהנים מהטבות המס באופן אוטומטי בתלוש השכר החודשי. השאלה הופכת לרלוונטית יותר עבור שכירים בעלי שכר חודשי ברוטו העולה על 36,000 שקל לערך, שכירים בעלי שליטה (שכירים העובדים בחברות בבעלותם) וכמובן עצמאיים.
באילו כיסויים ביטוחיים אני מכוסה?
תכניות פנסיה כוללות, בנוסף לחיסכון לגיל פרישה, שני סוגי כיסויים מרכזיים: כיסוי למקרה מוות (כסכום חד-פעמי או כקצבה חודשית) וכיסוי לאובדן כושר עבודה (או פנסיית נכות). כיסויים אלו נועדו לפצות את החוסך או קרוביו במקרה של הפסקת ההכנסה אשר אליה התרגלו.
בפגישה יש לבדוק את התאמת הכיסויים הקיימים לצורך הביטוחי של החוסך והשלמת הפערים, במקרה שנדרש. בדיקת הצרכים כוללת מגוון שיקולים של מצב משפחתי וגיל בני המשפחה, המצב הרפואי, העיסוק וכדומה. בפגישה כדאי לבדוק מי זכאי לקבל כיסויים אלו במקרה מות החוסך, והאם נדרש או ניתן לשנות את זהותם. בהקשר זה כדאי לבדוק גם כיסויים נוספים שאינם כלולים במסגרת החיסכון הפנסיוני, כגון כיסויים רפואיים וסיעודיים.
מהו הסכום החזוי שיעמוד לרשותי בגיל הפרישה?
התחזית הפשוטה והזמינה לגיל פרישה מופיעה בדוחות השנתיים ששולחים הגופים המוסדיים לחוסכים, ומבוססת על הצבירה של החוסך למועד הדוח. ישנה תחזית מעט מורכבת יותר, הכוללת את המשך ההפקדות לתכניות, ואשר ניתנת להצגה על ידי כל סוכן או יועץ. חשוב לדעת כי סימולציה כזו מניחה מספר הנחות (כגון הנחת תשואה ואי-גידול ריאלי בשכר), אבל היא מאפשרת חשיבה, התאמה ותכנון מלא יותר על הצפוי לנו בגיל הפרישה.
במקרה שהחוסך מחלק את החיסכון שלו על פני יותר מתכנית פנסיונית אחת, חשוב להבין האם החלוקה היא האופטימלית והנכונה עבורו או שיש צורך לבצע שינוי בחלוקה זו, אם הדבר ניתן.
מהם דמי ניהול שאני משלם?
זוהי סוגיה חשובה שמעסיקה ומשפיעה על היקף החיסכון שיעמוד לרשות החוסך בגיל הפרישה. חשוב להבין מהם דמי הניהול שמשלם החוסך בתכנית. אם החוסך אמור ליהנות מהטבת דמי ניהול, הנובעת מהסכם של מעסיקו, חשוב לוודא כי הוא אכן נהנה מדמי הניהול המופחתים.
ולסיום, האם יש שינויים שעליי לבצע?
זוהי השאלה החשובה ביותר, שמתקשרת לחלק מהשאלות שהעלינו עד כה, וביניהן רמת הסיכון, הטבות המס, הכיסויים הביטוחיים ודמי הניהול. יש לתת תשומת לב מיוחדת להשפעתם של שינויים בטרם ביצועם. פגישה, שתקיף נושאים אלו, תספק תמונה רחבה לחוסך ותעניק לו ביטחון הנוגע לתכנית שברשותו, תתאים את התכנית לצרכיו ותשפר את החיסכון לאורך זמן.
פורסם בגלובס. הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בכל מקרה, בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים