כידוע חוק עבודת נשים מחייב את המעסיק לשלם תשלומים לקופות הגמל השונות להן הופקדו כספים גם בתקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון*.
לכן רשות המיסים פרסמה ב-9/11/21 הבהרות לגבי אופן הטיפול בהיבטי המיסוי הנובעים ההפקדות המעסיק בזמן קבלת דמי לידה או שמירת הריון מביטוח לאומי.
סוגייה נוספת הקשורה להפקדות בזמן חל"ד ולא קיבלה התייחסות בהבהרה היא: אי התאמה בין הדיווחים בממשקים לקופות לבין השכר (מתרחש בד"כ כאשר עזיבת עבודה היא מיד לאחר החל"ד).
מדובר בתאום מס שהתקבל אצל המעסיק וזאת לאחר שהממשק האחרון כבר דווח.
על פתרון סוגיה זו נעדכן בהמשך.
לחוזר המלא והמחייב>
* הסעיף הרלוונטי בחוק עבודת נשים 7א.:
(א) עובד או עובדת הזכאים לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בסעיף זה – דמי לידה), או עובדת הזכאית לגמלת שמירת הריון לפי החוק האמור (בסעיף זה – גמלת שמירת הריון), והם ומעסיקם או המעסיק בלבד, נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת ההריון, לפי הענין, ובלבד שהעובדת או העובד שילמו בעד התקופה האמורה את התשלומים החלים עליהם, אם חלים, להבטחת הזכויות האמורות, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיפו העובדת או העובד לעבוד בתקופה האמורה; בסעיף קטן זה, "קופת גמל" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.
(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול על מעסיק שהעובדת או העובד עבדו אצלו שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת ההריון של העובדת או של בת זוגו של העובד, לפי העניין, ולענין תשלומים בתקופת הזכאות לדמי לידה – אם נוסף על כך התקיימו יחסי עבודה ביניהם בכל תקופת ההריון.